מוכנות לבית הספר – בגישה קצת אחרת

להתפתח ולצמוח עם "תרגילי מוח" – סמדר גפני, ראש מגמת מהות עולמו של הילד לפיתוח מיומנויות תפקוד, למידה והסתגלות

מוכנות לבית הספר

בשלב הראשון בחיינו חיכו כולם שנרים את הראש, נניע את הגוף, נתהפך, נזחל, נרקוד. כשהרמנו את היד והצבענו על האור – כולם מחאו לנו כפיים. ההורים לקחו אותנו לגן המשחקים והתלהבו מהיכולות הפיזיות שלנו… ישבנו מול קלטות של שירה, צליל וצבע וליווינו את השירה והתמונות בריקוד ותנועה… רוב ההדגשים הופנו אל הגוף, אל היכולת הביצועית שלנו. התנועה, בצד האינטליגנציות שבוטאו גם הן (האינטליגנציה המילולית, המוסיקלית והחזותית) הייתה מקור השמחה שלנו. ועכשיו?

עברה תקופה, ועברנו שלב נוסף, שבו העבירו אותנו ללמידה "דו- ממדית" (אותיות ומספרים). הושיבו אותנו מול דף על שולחן וציפו שנזוז מעט ככל האפשר. פתאום הגוף הפך להיות "המדף של הראש". הראש תפס מקום של כבוד, כמקור ההערכה כלפינו (הוערכנו לפי ההישגים הלימודיים שלנו).

האינטליגנציה המילולית והאינטליגנציה הלוגית הודגשו, וכל שאר האינטליגנציות (החזותית-המרחבית, התנועתית, המוסיקלית, הבין-אישית ועוד) לא קיבלו מקום של כבוד (תופעה שעשויה לעכב את ההתפתחות הטבעית של הילד).

לפי הגישה הקינסיולוגית, "התנועה היא השער ללמידה". אם כך נשאלות השאלות: מה קורה ללמידה כשאין משולבת בה תנועה? מה קורה לעיניים שמפסיקות לנוע במרחב, וכיצד זה משפיע על התפקוד הקוגניטיבי? מה קורה ליכולות הטבעיות שלנו שאינן מובאות לידי מיצוי? כיצד מתבטאים הדברים בתפקוד המוחי?

המוח

המיספרה ימין (היצירתית, החזותית…) מתפתחת לפני המיספרה שמאל. אם מאיצים את הלמידה (למשל, כשמלמדים את הילד אותיות ומספרים בגיל צעיר מדיי), בעצם מעודדים את ההתפתחות של המיספרה שמאל, ו"מפריעים" להתפתחות התקינה של המיספרה ימין (פוגעים בלמידה הטבעית, שקיימת בגיל הצעיר, ומפסידים את תהליך ההתפתחות בשלב התפיסה התלת-ממדית).

מגרש המשחקים: בעבר, מגרש המשחקים היה מרכז חיינו. שם יכולנו לפתח את מערכת מוח- גוף בצורה הטבעית ביותר. שיחקנו: מחבואים, מחניים, קלאס, שלושה מקלות, חמש אבנים, חבל, גוגואים ועוד. משחקים שונים במרחב שפיתחו את הקואורדינציה שלנו, את התיאום בין עין ויד וכדומה, ובעיקר היוו מקום לשחרור רגשי, לשמחה ולפריקת מתחים. מאז השתנו ההרגלים. כיום קיימת "האדרה" של פיתוח אינטלקטואלי על חשבון הפעילות התנועתית של הילדים, שחשובה כל כך ללמידה. לאור האמור, חשוב שנבין, שהלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח, והתנועה היא "המפתח" לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות. לכן, מלבד מילוי דפי עבודה ואימון בכתיבת אותיות, צריך לשתף גם את הגוף, את העיניים, את הידיים ואת השרירים, את הרגשות ועוד חלקים בהכנה ללמידה.

קצת אחרת: ברצוני להציג בפניכם, ההורים והמחנכים, דרך נוספת ללמידה. למידה שמפעילה את החושים והגוף. מדובר ב"התעמלות למוח" – ("תרגילי מוח") ושילוב של כל האינטליגנציות בלמידה (תנועתית, חזותית, מילולית, מוסיקלית, לוגית, בין-אישית ותוך אישית), כדי לשלב בין המוח לגוף בתפקוד מיטבי וליצור קשרים עצביים רבים יותר במוח. כל זאת כדי לנצל את הפוטנציאל הגלום בילד ולאפשר לו להתפתח בהתאם ל"פרופיל האינטליגנציות שלו" (האינטליגנציות החזקות בהן התברך) ותחומי העניין שלו.

אציג בפניכם כמה פעילויות שמעודדות תנועה ומשפרות את יכולות הלמידה.

א. שילוב בין שני חלקי הגוף והמוח

המוח הגדול בנוי משני חצאים, הנקראים הֶמִיסְפֵרות, שמחוברים ביניהם בקבוצה גדולה של סיבי עצב הקרויה קוֹרְפוּס קַאלוֹסוּם. כל המיספרה מפתחת ומעבדת מידע בצורה אופיינית לה. בפשטות ניתן לומר, שההמיספרה הלוגית (לרוב בצד שמאל) עוסקת בפרטים, בחלקי השפה ותהליכיה ובניתוח ליניארי. מנגד, ההמיספרה התבניתית (לרוב בצד ימין) עוסקת בעיבוד תמונות וקליטתן, בקצב ובאינטואיציה.

לדוגמה: כשאנו מקשיבים למורה, אוזן ימין קולטת את המילים ואוזן שמאל קולטת את האינטונציה. עיבוד המידע משתי ההמיספרות יוצר את הבנת המידע. ככל שהתקשורת טובה יותר בין שתי מחציות המוח, קל לנו יותר לקלוט חומר ולעבדו. כמו כן חשוב שתהיה חצייה תקינה של קו האמצע של הגוף. כדי לשכלל זאת חשוב לעשות פעילויות שדורשות עבודה של שתי המיספרות המוח ויוצרות קשרים עצביים חדשים במוח.

פעילויות:

1. תרגילי הצלבה –

א. הצלבות: מרימים את ברך ימין ונוגעים בה עם כף יד שמאל, ולהפך.

מבצעים זאת גם מאחורי הגב.

נוגעים עם מרפק שמאל בברך ימין, ולהפך…

 •   הצלבות, כשכף היד הנגדית טופחת על החזה.

מוכנות לבי"ס

 •  הצלבות, כשהזרוע הנגדית נמתחת ישרה למעלה           מוכנות לבי"ס

בקשו מהילד למצוא עוד דרכים לביצוע ההצלבות.

תוך כדי עשיית ההצלבות בקשו מהילד:

להגיד את אותיות האלף בית.

לשיר שיר.

להגיד דברים בצבע אדום / ירוק / עגולים …

ב. מסירות בהצלבה – בזוגות. עומדים במרחק זה מזה, כשצדי הגוף מופנים זה לזה.

זורקים את הכדור ביד החיצונית (זו הרחוקה מבן הזוג).

(הזריקה נעשית תוך חציית קו האמצע של הזורק).

אפשר גם לזרוק את הכדור מתחת לרגל.

ג. הידוק אטבים על הבגד – יד ימין תהדק את האטבים על צד שמאל, ולהפך.

2. עבודה ביד הלא דומיננטית, ובשתי הידיים יחד (כל יד מפעילה המיספרה אחרת).

א. ציור חופשי (בכל יד).

ב. ציור עיגולים (עוברים על אותו העיגול מספר פעמים).

ג. ציור של עיגולים בשתי הידיים יחד בו-זמנית. כל יד מציירת עיגול אחר.     מוכנות לבי"ס

 ד. ציור של "שמיניות עצלות" (שמיניות שוכבות).

מוכנות לבי"ס

ה. "שרבוט כפול" – ציור חופשי בשתי הידיים בו זמנית.

הילד אוחז בכל יד צבע (רצוי צבע שונה), ובו זמנית הוא משרבט על הנייר.

מוכנות לבי"ס

ו. מגישים לילד שקית אטומה עם חרוזים. הילד מכניס את היד, הלא

דומיננטית, ועל ידי מישוש מזהה כמה גולות יש בשקית.

3. הליכה במסלול השמונה (הליכה, ללא עצירה, במסלול של הספרה שמונה) – להפעלה של שתי המיספרות

המוח.

א. תחילה תנו לילד ללכת על גבי מסלול של שמונה, כדי ללמוד את התנועה (אפשר להניח על הרצפה שתי

כריות ולתת לילד ללכת ביניהן).

חשוב להקפיד שבזמן ההליכה הילד ייצור שני עיגולים הזהים בגודלם.

ב. בקשו מהילד להגיד תוך כדי הליכה, את המספרים מ-1 עד 20 (תלוי בגיל הילד), או את רצף האותיות.

ג. תנו לילד כדור טניס ובקשו ממנו להעביר את הכדור מיד ליד תוך כדי הליכה. אפשר גם להעביר בלון מיד

ליד (חשוב למעקב עיניים מצד לצד).

ד. בקשו מהילד להעביר כדור מסביב לגוף (באזור המותניים) תוך כדי הליכה.

ה. בקשו מהילד ללכת במסלול השמונה תוך עשיית הצלבות (יד נוגעת ברגל נגדית).

ו. עמדו במרחק מה מול מרכז השמינייה ובקשו מהילד להתבונן בכם תוך כדי הליכה.

מחאו מחיאות כף בקצב מסוים, בקשו מהילד להתבונן בכם ולחזור על קצב המחיאות ששמע תוך כדי הליכה.

ז. עמדו באותה הצורה, ציינו אות מסוימת, ובקשו מהילד להגיד הרבה מילים שמתחילות באות הזאת, תוך שהוא

מתבונן בכם לכל אורך ביצוע המטלה.

ח. תנו לילד כדור. הכריזו על ספרה ובקשו מהילד להקפיץ את הכדור תוך כדי הליכה, בהתאם למספר

שציינתם (מספר ההקפצות יהיה בהתאם למספר שצוין).

ט. שחקו עם הילד מסירות תוך כדי הליכתו במסלול השמונה כשאתם עומדים במרחק מה מול מרכז

השמינייה ומשחקים אתו במסירות.

ב. שיפור תנועת העיניים והתפיסה החזותית –

* כאשר מרחיבים את תנועת העיניים, נוצרים במוח קשרים רבים יותר, הנעשים זמינים יותר.

* חוסר תנועה בעיניים יוצר קשיים בראייה ובקריאה.

* היכולת החזותית חייבת להיות מפותחת היטב לפני שנוכל להחזיק בדמיוננו סמלים של אותיות ומספרים

(קביעות הצורה).

* היכולת ליצור תמונות מנטליות, להחזיק אותן בראש ולהניע אותן במרחב, חשובה מאוד (משחק שח-מט,

שש-בש וכדומה).

* היכולת לדמיין מצב עוזרת לארגן את המחשבות.

האם ידעתם שכשאנו מדמיינים שאנו נעים, מערכת העצבים המוטורית שלנו נותנת התראה לכל שריר שאנו מדמיינים את תנועתו?

מחקרים גילו שאפשר לשפר מהירות, קואורדינציה וביטחון בפעילות מוטורית על ידי הדמיית התנועות

החזותיות קודם לכן.

דמיינו את עצמכם מבצעים פעולה מסוימת, שאינה קלה לכם, ואחר כך בצעו אותה. האם ההדמיה עזרה

לכם לשפר את הביצוע?

פעילויות:

1. בקשו מהילד לעמוד זקוף, בלי להניע את הראש, ולהניע את עיניו לארבעה כיוונים (למעלה, למטה, ימינה ושמאלה).

שימו לב, האם יש אזור שהוא מתקשה להביט אליו? (הדבר יכול להעיד על מתח בעיניים).

2. בקשו מהילד להניע את העיניים עם כיוון השעון, וחזרה תוך כדי עשיית הצלבות.

3. בקשו מהילד לעשות הצלבות, תוך הנעת העיניים עם כיוון השעון ואמירת לוח הכפל של 4 / אמירת

מילים באות מ' / אמירת דברים שהילד אוהב לעשות.

4. אמרו צבע ובקשו מהילד להגיד דברים שונים בצבע זה.

לדוגמה: ירוק > זיתים, מלפפון, רמזור, דשא ועוד.

5. בקשו מהילד לספר מה הוא עשה מהבוקר עד עכשיו.

לדוגמה: 1. קמתי ; 2. רחצתי פנים; 3. צחצחתי שיניים; 4. התלבשתי…

6. בקשו מהילד לשחזר את הדרך מהבית לחבר.

7. בקשו מהילד ללכת במסלול השמונה, מול הטלוויזיה, ולהתבונן בקטע מתוך סרט.

בקשו ממנו לספר מה ראה (ההתבוננות במסך תוך כדי הליכה יוצרת תנועה רחבה של העיניים).

ג. פעילויות לזכירת חומר

לכל ילד דרך משלו לקלוט ולזכור חומר.

ילד שיש לו זיכרון שמיעתי טוב לא יתקשה לזכור את החומר שנלמד תוך כדי השמעתו על ידי המורה, אך ילד שאין לו זיכרון שמיעתי טוב, יתקשה יותר, כיוון שהלימוד אינו מוצג בדרך כלל בצורה חזותית או תנועתית.

פעולות לשיפור הזיכרון החזותי:

1. בקשו מהילד ללכת במסלול השמונה ולהביט בתמונה עם הרבה פריטים, שנמצאת במרחק מה מול מרכז השמינייה.

בקשו מהילד לספר מה הוא רואה בתמונה.

בקשו מהילד להביט אליכם ולהגיד מה הוא זוכר שיש בתמונה?

2. הניחו על לוח כשמונה תמונות. בקשו מהילד להתבונן בהן תוך כדי הליכה ולהגיד, על-סמך הזיכרון, אילו תמונות יש בלוח?

3. בקשו מהילד ללכת במסלול השמונה ולשחזר מה עשה אתמול לאורך היום?

4. יש הרבה משחקי זיכרון טובים לפיתוח הנושא הזה, שחקו בהם.

אלו רק מעט מהדברים שאפשר לעשות עם הילדים כמוכנות ללמידה. עוד פעילויות אפשר למצוא בחוברת: "למידה בתנועה" – חוברת מפעילה ללמידה בתנועה (הפצה: רכגולד: 03-5597060 ). זכרו, הדבר החשוב ביותר בחייו של הילד, כמו גם בחיינו שלנו, שנלך לישון כשיש מאזן חיובי להצלחות שלנו.