על כפות המאזניים

מבט הוליסטי על הכליות – אתי דואניאס, מורה לתזונה הוליסטית

זכינו לקבל שתי כליות, אולי על מנת להזכיר לנו כי ישנם דברים להם טובים השניים מן האחד. אתי דואניאס פורשת לפנינו את המבט ההוליסטי על הכליות. "ממעמקים קראתיך ה'" (תהילים קל)

במילה אחת – איזון

הכליות הן איבר זוגי המתפקד כמערכת אחת, ולכן לא מפתיע לגלות שתפקודים ותפקידים רבים של הכליות מזוהים עם איזון. ברמת הגוף, הכליות אחראיות על מאזן משק הנוזלים, מאזן חומצה-בסיס בגוף, מאזן משק הסידן, ומאזן לחץ הדם. ברמה הרגשית/נפשית, הכליות מכילות ומצפינות את הפוטנציאל המאפשר להגיע לאיזון נפשי, מנטלי, ובעיקר רוחני. הכליות, מלשון כלים, מסוגלות לעורר אותנו אל ההבנות הנדרשות בכדי להגיע לאיזון.

בספר היצירה, המיוחס לאברהם אבינו, נאמר "כליות יועצות". בהיבט ההוליסטי, לכליות השפעה על שיקול הדעת ואיכות המחשבה, ועל פי חז"ל הן מושב המחשבה והתבונה, כאשר כליה אחת מייעצת לטובה, וכליה אחת מייעצת לרעה (מסכת ברכות סא).

להבנתי, דרך הכליות היא דרכו של הקונפליקט, השואף להגיע להכרעה ולבחירה, ולכן הכליות הן מקום של חשבון נפש עמוק. כל אדם שמקיים עם עצמו חשבון נפש יודע היטב שבלתי אפשרי לערוך חשבון נפש מבלי לעסוק ולגעת בפחדים, ייסורים ומכאובים, רגשות אשם, חוסר וודאות, התבוננות פנימית, ושאלות מצפוניות.

בסיס איתן

הכליות ממוקמות משני צידי עצם העצה (הסקרום), המורכבת מהחוליות התחתונות ביותר בעמוד השדרה שמחוברות יחד. לא מפתיע! עמוד שדרה איתן, יציב וזקוף, מתפתח מן החוליה הראשונה – מן הבסיס. חוזקו וחוסנו מתאפשרים רק הודות למעבר דרך שלבי הקונפליקט, והם תולדה של התבוננות פנימית (התבוננות מלשון תבונה), עצה ראויה ובחירה נכונה. השרירים הסמוכים לכליות, ולכן גם מזוהים איתן, אלו הם שרירי הכסל, השרירים הפנימיים ביותר של הירך (אזור המתניים), הכסלים. הירכיים מסמלות את כוח הלחימה ואת פוטנציאל הפריון והיצירה (אזור החלציים) ומכאן שהכסלים הם מקור לבטחון, לתקווה ולאמונה.

כסל או כסיל

אם נשכיל להאזין ל"מוסר הכליות" האישי שלנו לפעול על פי עצתן, הרי שנחכים ונגיע אל הביטחון ואל האמונה, אל השיא. אם לא נקשיב לעצת הכליות נישאר כמים עומדים, נצוף בטיפשותנו, ונהפוך כסילים. כיצד, אם כן, נבטיח את דרכנו אל הכסל ולא אל הכסילות? דרך האיזון. האון, הפריון והיצירה הם התגלמות של מאזן הכוחות כולם, חיבור הרגש עם השכל.

איזון וברכה

על פי הפילוסופיה הסינית, הכליות הן מקום משכנה של אנרגיית החיים המולדת, הצ'י. הן נפתחות לאוזניים וקשורות לברכיים. אוזן, מלשון איזון. ברך,מלשון ברכה. כלומר, האיזון המצוי במדרגה הגבוהה בתוכנו, באזור הראש, אינו מנותק מן הברכה הנובעת מהחלקים הנמוכים של גופנו, הברכיים, המסמלות את פלג הגוף התחתון. וזו הברכה לא תבוא מאליה. על מנת להרוויח את הברכה אנו נדרשים לעשות ויתור: לכרוע ברך, להכריע את הרגשות שלנו, להשפיל ולצמצם את האגו שלנו, דרך החויה הרגשית,להשתחוות. רגשות וחויה רגשית הן צדדים שונים לביטוי האגו, שלא כמו האהבה שהיא מימד אחר, מעל לרגש, והיא טהורה ומשוחררת מאגו. הכליות נושאות את המים שבגופנו, ומים מזוהים עם רגשות. יחד עם זאת, מכילות הכליות את מצפוננו, הצופן המולד הטבעי שלנו, התבונה הנסתרת שלנו. האיזון מתאפשר דרך חיבור הרגשות עם השכל, חיבור האהבה עם המחשבה, חיבור כוח צד ימין עם כוח צד שמאל. חיבור שמוליד בתוכנו את המרכז, את האיחוד.

החיבור המוחלט

בעיני, הכליות הן איבר רוחני ביותר, אולי האיבר המקרב ביותר אל האחדות. החיבור בין החלקים השונים, שנעשה מתוך התמסרות מוחלטת, על אף שלעיתים הדבר כרוך בקשיים, ייסורים, הצטמצמות וביטול האגו, התבטלות וכורח ההכרעה והבחירה, הוא חיבור שנעשה בקדושה.

הקדושה היא היכולת שלי להקדיש את עצמי למען התכלית, להבליע את כל מערכת הרגשות שלי בתוך התבונה, המוסר, המידות והמצפון, ולהפוך אותם לאחד. או אז כל כליה, כמי התהום המקיימים את באר העולמות, פותחת בפניי היכל אינסופי אשר כל כוחות החיות נמצאים בתוכו, היכל בו אין מקום לכליון ולאבדון, היכל אשר כל יה בתוכו, המוקדש כולו לאהבה על כל מדרגותיה.

כנהוג לומר בברכת המזון: "כמו שנתברכו אבותינו בכל מכל כל". וכמו שאמר דוד המלך "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כיליותיי שיויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים טז ז,ח). שנזכה להתאחד עם האינסוף, אמן.