בריאות הנפש בדרך הטבע

זה קצת מדכא לדבר על דיכאון, אבל המצב בימינו דורש התייחסות. למה אחוז האנשים הסובלים מדיכאון עולה בהתמדה? אני רואה את זה ככה: הכי טבעי לנו, בני האדם, להיות שמחים, והסיבה שאנחנו לא נמצאים מספיק בשמחה, היא בגלל שהתרחקנו מהטבע שלנו, מהרבה בחינות. ראשית יש את העניין הפיזיולוגי. הוראות היצרן שלנו, בני האדם, כוללות חיים רגועים ושלווים, אוויר צח, שמש, הרבה פעילות גופנית, שינה טובה, וכמובן מזון חי וטרי שמטעין אותנו באנרגיה וחיוניות. למרבה הצער, זה די רחוק מאורח החיים של הרבה מאוד אנשים, אשר סדר יומם כולל בילוי שעות מול מסכים בתאורת ניאון, שאיפת אוויר מזגנים, ערות בשעות מאוחרות, מזון מעובד וחסר חיות, שימוש בממריצים כמו קפאין וגם עישון. אז די ברור שאורח החיים המודרני אינו מתכון לשמחה גדולה.


אבל לא פחות חשוב הוא ההיבט הנפשי. האדם הוא יצור חברתי. מערכות יחסים טובות ומשמעותיות הן תנאי חיוני לבריאות הנפש. בדורות הקודמים חיינו בחברה שבטית, כל אדם היה חלק ממשפחה וקהילה. למרבית האנשים לא היה הרבה זמן עם עצמם. בדורנו מוסד המשפחה הולך מתפורר, הרבה אנשים מרגישים בדידות, הכישורים ליצירת קשרים בינאישיים טובים, אינם מובנים מאליהם, ורבים מתקשים בכך. הנורמה החדשה של תקשורת מקוונת שיפרה את חיינו בהרבה מובנים, אך היא לא יכולה להוות תחליף לקשר פנים אל פנים, לחיבוק ולמגע, שהם חלק מהצרכים הבסיסיים ביותר שלנו. משבר הקורונה מקשה עלינו במובן הזה, כמובן שחשוב לשמור על כללי זהירות וריחוק חברתי כי זה עניין של פיקוח נפש, אך בטווח הארוך יותר, בתקווה שיגיעו במהרה ימים שיאפשרו לנו להתקרב גם פיזית, אין להזניח את הקשרים בינינו, כי הם מפתח לבריאות הנפש והגוף.

יש האומרים שהכי קל לקחת תרופה. אבל לדעתי איך שלא מסתכלים על זה, השורש לכל קלקול שאנו חווים הוא התרחקות מהכוח שברא אותנו, כוח הטבע. ולכן תרופות אינן פותרות את הבעיה, אלא רק יכולות להקל על הסימפטומים. אך מכיוון שגם לנטילת תרופות יש מחירים בטווח הקצר והארוך, הדרך העדיפה היא תמיד הדרך הטבעית.