התבוננות רפלקסולוגית הוליסטית, מאמר תשיעי בסדרה – צוות מגמת רפלקסולוגיה
אזור האש בכף הרגל מייצג את שמחת החיים שלנו. האש מייצגת את הביטוי שלנו הרגשי שלנו, מילולית ומעשית. כמו האש, המחממת מרחוק ושורפת מקרוב, הכרחית לקיום החיים אך יכולה לכלות הכל, כך גם אנחנו זקוקים לאיזון בין הכוחות החיוניים שלה לאלה המזיקים.
איפה זה? האזור הטבעי של האש הוא הכריות שמתחת לבהונות הרגליים, מקו הסרעפת ועד הקו שמתחת לאצבעות, והוא מאופיין בצבע אדמדם ובעור שהוא קשה יותר משל אזור המים, אך פחות קשה מהעור שבאזור האדמה.
מה זה אומר? ברמה הפיזית, מסמל אזור זה את חגורת הכתפיים והחזה. ברמה הרגשית, מייצג אזור האש רגשות מוחצנים הקשורים למערכת היחסים של האדם עם החברה הסובבת אותו. אזור האש מציג את החיוניות שבאדם, את שמחת החיים ואת יכולת הביטוי הרגשית של האדם, ואת התפיסה העצמית שלו ביחס לסביבה. אזור אש רחב מעיד על צורך חזק בביטוי. אם משולבת גם חולשה של אלמנט האדמה, יהיה מדובר באדם בעל אגו מנופח שעסוק בלדבר על עצמו ומעלותיו. מכיוון שאזור מהאש מעיד גם על יכולת לקיחת אחריות, הרי שאזור אש רחב יעיד על נכונות ללקיחת אחריות, אך הדבר יעשה בצורה מוחצנת, תוך הבהרה לכולם מי האחראי. אזור אש צר מעיד על אדם שאין לו כמעט צורך בביטוי חיצוני.
מבחינת לקיחת אחריות, אזור אש צר יעיד על נטייה להתרחק מאחריות וחולשה של חגורת הכתפיים. כריות עבות ותפוחות מעידות על הצפה רגשית והחצנת רגשות שלעיתים אינה ניתנת לעצירה. אדם שסובל מגודש רגשי יהיה חסר סבלנות ויתקשה להתאפק. הוא יהיה חייב לבטא את עצמו בכל הזדמנות ויתקשה לקבל החצנת רגשות של אחרים. לאורך זמן הגודש הרגשי יכול לפגוע בשקט הנפשי של האדם, ולגרור אותו למלחמה מתמדת עם הסביבה על תשומת לב. כריות דקות מעידות על אדם שאין לו צורך לבטא בצורה חיצונית את כל מה שהוא מרגיש. הוא אינו "אוגר" רגשות ולפעמים בעל פחות מגע רגשי עם עצמו, עד כדי היותו אדם קר ויעיל.
פלישת אלמנט האש אל תוך אזור המים תתבטא בצבע אדום יותר באזור האש. כאשר אין לנו גבולות בין האזור הרגשי האינטימי (מים) לאזור הביטוי החיצוני (אש) אנו מרגישים שפולשים לאינטימיות שלנו והופכים לחסרי סבלנות. כאשר מדובר במצב ממושך, מגע העור באזור המים יהפוך לקשה יותר, וישקף מצב בו לא ניתן לספוג שום דבר נוסף. אדם כזה יגיב בהתנגדות חריפה לכל מי שינסה להיכנס לעולם הרגשי שלו. אדם כזה יתמלא ברגשות שליליים שאינו יודע מה המקור שלהם.
פלישה של האש היא תמיד שלב ביניים הפיך לפני פלישת אלמנט האדמה והתקבעות הבעיה, כך שמצב זה הוא הפיך בעיקרו, אך עלול להתקבע אם האדם לא יהיה כנה עם עצמו ויודה בקיומו של הכעס. כאשר אלמנט המים פולש לאלמנט האש, נראה בתחילה צבע אדום נקי יותר על אזור האש ונחוש ברכות של הכריות, מה שמעיד על התגברות הצרכים האינטימיים והשתלטותם על הצרכים החברתיים, מה שיכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בשיתוף הסביבה בפרטים אינטימיים ללא אבחנה.
אש ואדמה
אצל הרבה אנשים נמצא פלישה של אלמנט האדמה לאלמנט האש. זוהי אולי הפלישה הנפוצה ביותר בין האלמנטים. חדירת אלמנט האדמה לאלמנט האש יוצרת בכריות צבע חום והופכת את העור לקשה יותר. חדירת האדמה לאש מעידה על קיבוע הצורך בביטוי רגשי, לפי המיקום בו נמצא העור הקשה. ככל שיש יותר אדמה באש כך האדם פחות רגשי, פחות ספונטני ויותר צפוי, פחות ייצרי ויצירתי, אך יותר בטוח מבחינה חברתית.
חדירת האדמה לאש יכולה להתבטא בשני אופנים:
* עור קשה – קיבוע מתך פשרה של הישרדות. זו דרכו של תת המודע לשמור עלינו, ואנו לא מודעים לקיומו של הקיבוע (לדוגמא: ילד שביטא משהו דמיוני וספג ביקורת מההורים, יכול לפתח עור קשה על הושט ויבטא רק את מה שהגיוני ומקובל).
* עור קשה וכואב (יבלת) – מבטא סוג של דלקת ודילמה מקומית בין שתי אפשרויות הפוכות זו לזו ובשני המקרים מדובר על מחיר כבד אותו נצטרך לשלם. במצב קשה יכולה לצאת יבלת תוך יומיים, והיא יכולה גם לרדת באותה מהירות כאשר הבעיה תיפתר.
רוב הדילמות שלנו הם במגע שלנו עם החברה ולכן רוב היבלות יופיעו באזור האש והאוויר. ככל שהאדמה (האזור הקשה) נמצאת קרוב יותר לאצבעות, מודבר בקיבוע ביישום, בהוצאה לפועל. ככל שהאדמה קרובה יתר לסרעפת מדובר בקיבוע בשלב מוקדם יותר, בפנימיות ההרגשה, לפני הוצאתה לפועל.
האזור הפנימי של כף הרגל (מדיאלי) מייצד תמיד את הביטוי המעשי, ואילו האזור החיצוני (לטראלי) מייצג תמיד את הביטוי המילולי. הכרית מתחת לאצבעות מייצגת את מידת שמחת החיים. כאשר העור הקשה ממוקם מתחת לבוהן הקטנה נראה אדם שיכול לבטא את עצמו מילולית בצורה יצירתית (כמו סופר או משורר), אבל מתקשה ליישם את היצירתיות הזאת בחיים, ויפעל בצורה בטוחה ומקובלת. כאשר העור הקשה ממוקם באמצע, מתחת ל-3 הבהונות האמצעיות, נראה אדם שמתייחס מראש לדברים רק בצורה שהחברה מאשרת ומאפשרת ולא יחרוג מהכללים.
האזור שמתחת לבוהן הגדולה מחולק לשלושה חלקים, שכל אחד מהם מייצג איבר שונה ולכן תפקוד שונה מעט: הקנה, האחראי על הנשימה והפקת הקול, הושט, האחראית על הבליעה, ועמוד השדרה. כאשר העור הקשה מופיע על הקנה, אנו רואים ביטוי מילולי מקובע. אדם זה יביע רק את מה שמקובל בחברה. לעיתים הדבר יכול להעיד גם על אסטמה. כאשר העור הקשה מופיע על הושט, אנו רואים אדם שמראש סופג ומפנים רק את מה שהחברה מאשרת. כאשר העור הקשה מופיע על עמוד השדרה, אנו רואים אדם שקיבע את ההתנהגות שלו וסיגל לעצמו הרגלים מסוימים שהוא אינו חורג מהם מתוך לחץ נפשי שנובע מחוסר יכולת לשאת את העומס. במאמר הבא: אלמנט האוויר.