רונית אילה טל גלילי, בוגרת מכללת מהות
מאמר זה סוקר מספר ההיבטים של מבנה כף הרגל בשילוב מבנה האישיות של האדם הניצב עליהן. מובן שהמאמר אינו בא במקומו של אבחון מקצועי, הכולל תשאול ובדיקה מעמיקה לחיווי והבנה של האדם שמולנו, אך המאמר מנסה לגעת במספר נושאים, הקשורים זה בזה , הנוגעים לדפוסי החשיבה וההתנהגות אשר מביאים ל"תוצר הסופי", האדם השלם.
העקב
הביטוי "עקב לצד אגודל" ממחיש עד כמה חשוב להתקדם בצעדים מדודים, זהירים ומתונים, בכל שינוי ותהליך, מכיוון ששינוי אמיתי יכול להתרחש רק כאשר אנו מוכנים לכך, פיסית, נפשית ורוחנית. היפוך אותיות העקב יביא לנו בקע וקבע. אנו מקבעים דפוסי התנהלות ודפוסי התנהגות. בכדי לפרוץ קדימה ולפרוש כנפיים נדרשים אומץ ותושייה רבה, אשר יוצרים בקעים במסלול המוכר והידוע ובקבעון שנוצר בעקבותיו.
דורבן
תופעת גידול העצם, הידועה בשמה "דורבן" בעקב, היא אחת מהתופעות השכיחות והכואבות ביותר בכף הרגל. הדורבן נגרם כאשר האדם מרגיש תקוע בחייו ואינו מסוגל להתקדם הלאה- פיסית ורגשית כאחד. העקב מסמ לגם את העבר שלנו. לפעמים דווקא "שלדים בארון", שאין לנו שום עניין בגילויים, אינם מניחים לנפשנו.
הרבה מאוד אנרגיה מושקעת בהסתרת דברים שאנו מעדיפים לשכוח, ולכן הולך וגדל הנתק בין העבר להווה, עד כי אנו ממש עוצרים מלכת. יש לנו צורך להישיר מבט אוהב ומקבל אל העבר שלנו, ולחמול על מי שהיינו ולאהות את מי שרצינו להיות, הצורך להבין ולקבל שעשינו את הטוב ביותר שיכולנ לעשות עבור עצמנו, בהתאם לכלים ולתובנות שהיו בידינו אז.
תמיד לשאוף ללכת הלאה
הביטוי "סב על עקביו" מדבר על הצורך שלנו להסתובב חזרה במקום להתקדם הלאה. כמו אשת לוט, שהפכה לנציב מלח כאשר סבה על עקביה, כך גם אנחנו. ניתן לראות הרבה אנשים המתקשים לקבל החלטות, וכאשר הם מחליטים סוף סוף, הם נתקעים בגלל פחדים שונים שמקורם בהתנסויות בעבר, המערימים עליהם קשיים. בהקשר זה מעניין לראות כי המילה מערים נגזרת מהמילה "ערימה", גיבובי דברים, שיכולים להכביד על האדם, וגם מלשון "עורמה", כלומר להערים בתחבולות.
כל דריכה על כף הרגל במלואה גורמת ל"זץ" אדיר המקרין ישירות לעורף, כמו שמרגישים כאשר שקופצים חזק מדי ונוחתים על העקבים – תחושת זרם חשמלי העולה במהירות הבזק לקצה הקודקוד. ואיך זה מתקשר לעורף? אדם קשה עורף אינו מסובב את ראשו ימינה ושמאלה ומפנה עורף לעבר שלו. בסופו של דבר, יסבול מכאבים פיסיים אשר נגרמו בשל דפוס התנהלות לא בריא.
בתחבולות עשה לך מלחמה
נאמר "בתחבולות תעשה לך מלחמה". אולי בעצם העובדה שקשה לאדם לבצע מהלכים הוא מוצא סיבות מדוע לא לעשות, מדוע הוא אינו מצליח, ומדוע "לא הולך לו" (תרתי משמע), ועל ידי כך הוא מערים על האמת הפנימית שלו, כלומר מרמה, בראש ובראשונה, את עצמו.
פלטפוס
פלטפוס הוא השטחה של כף הרגל, קשת כף הרגל נמוכה ושטוחה, עד כדי נגיעה באדמה. המילה פלטפוס נגזרת מהמילה "פלטה". כל כובד הגוף מונח על הרגליים, ששטח הפנים שלהן קטן יחסית לגוף שהם סוחבות.פלטפוס הוא סימן לאדם הנאחז בקרקע ובשורשי האדמה. קשה לו להיפרד, ושינויים מפחידים אותו. בדרך כלל, הסובלים מפלטפוס יסבלו גם מכאבי גב (בעיקר גב תחתון), והתנהלותם תהיה איטית וכבדה. לאדם הסובל מפלטפוס רצוי לעבוד על השורשים שלו, ועל תחושת השייכות שלו, אשר דרכם יוכל יגיע לשלווה ולשלום, עם עצמו ועם הסובבים.
אצל תינוקות וילדים בגיל הרך ניתן לראות רגל מלאה בכריות אשר יוצרות תחושה של פלטפוס, אך זהו פלטפוס זמני, מאחר והתינוק צריך להתרגל אל העולם החדש שאליו הגיח ולרפד לעצמו את הנפילות בעת שהוא לומד ללכת. תחושת השייכות של התינוק חייבת להיות מסופקת באופן מיידי, מאחר והוא זקוק לנו באופן מוחלט, וכל צעד קטן שיעשה חייב להיות מלווה בהגנות רבות.
אולפוס ויסוד האוויר
אולפוס היא קשת גבוהה בכף הרגל, ההפך מפלטפוס. אנשים הסובלים מאולפוס הם אנשים אשר יסוד האוויר שולט אצלם. הם אינם נוגעים ביסוד המים (ברגש), ולא מעמיקים בסוגיות רגשיות ונפשיות. הנוסחה שבה הם בחרו להתנהל עם העולם היא תנועה מהירה ועשייה מתמדת. אנשים אלה אינם מחוברים דיים לצורכי הגוף הפיסי שלהם, ועלולים לשכוח לאכול או לישון. הם צריכים הרבה מרחב ו"אוויר לנשימה", וחיכוך עם אנשים אחרים אינו בא בחשבון עבורם. הם יעדיפו לקום ולעזוב מאשר להתמודד. בדרך כלל, אנשים כאלה יהיו גמישים, פיסית והתנהגותית (מנטלית). המוטו שלהם הוא "חיה ותן לחיות". המושג "לזרום" שגור בפיהם, מאחר ומבחינתם כל חיבור לרגש, בעיקר אם הוא שלילי ולא נעים, מיותר.
הרגש וההגיון
משולש הדריכה אצל אנשי האולפוס אינו מאוזן, ולכן מרכז הכובד של כף הרגל יוסט מהעקב אל האצבעות. קשת גבוהה גורמת להליכה קפיצית ונמרצת, מאחר והקשת הגבוהה אינה מאפשרת כל חיכוך עם הרגשות שבבטן. בראש, וע"י חמשת החושים, ייקלטו היטב המהלומות שבנחיתה.
אנשים אלה פועלים לרוב לפי דחפים ואינסטינקטים, מדברים בצורה רציונאלית וצריכים להתחבר לרגשות במקום להרגשות, לפחדים במקום לדחפים, וע"י כך לאזן ולעדן עצמם. הפעילות המומלצת עבור אנשי האופלפוס תהיה פעילות אשר תעזור להם להתחבר לקרקע, כמו בישול, אפייה, עיסוי, טיפול בחיות מחמד, כיור בחימר, עבודה בגינה או עם עציצים ועוד. שירה וציור אינטואיטיבי יכולים לעודד את התחום הרגשי.
הלוקס ולגוס
הלוקס ולגוס נוצר כאשר עצם בולטת מלפני הבוהן הראשונה (הגדולה). זוהי למעשה דיפורמציה, כלומר שינוי במבנה העצם. עצם נבנית תחת לחץ, ומאחר ונקודת הדריכה יצרה עומס יתר, העצם התעבתה בכדי להגן על עצמה (ועצמותיה) משבירה, מוך מנגנון הגנה עצמי.
בתחילה נוצרות יבלות, אחר כך עור קשה – שלעיתים צומח פרא וייעודו הוא לשמור על העצמות שלא ייפגעו. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר האדם הרגיל עצמו ואת גופו להליכה מסוימת, נוצרת דיפורמציה בעצם שנועדה להגן וע"י כך לעגן ולארגן את הגוף במצב הקיים.
נשים…
לרוב, מי שלוקה בהלוקס ולגוס הן נשים. דמויות אם ארכיטיפיות שנותנות מעצמן מעל ומעבר, מתקשות לקבל מאחרים וחשות כי אנינן מקבלות תמורה עבור הנתינה. אזור החזה, אליו שייך מקום ההאלוקס ולגוס, מקושר להנקה והענקה, והן אכן נותנות ומעניקות, אך בכפוף לתנאים אלה ואחרים. ברגע שהן חשות מקופחות מבחינה רגשית נוצרת החסימה שמגבילה אותן בדרכן.
נשים אלה צריכות ללמוד את שיעור בלעשות לעצמן מבלי להתחשב כל הזמן בדעת הסביבה. הרווח שבהתנהגות הזו מסתתר, למעשה, מאחורי המחיר הרב שהגברת נאלצת, כביכול,לשלם, אולם בפנים, עמוק בתת המודע שלה, היא רוצה להרגיש נחוצה ושייכת. ברגע שהיא מרגישה נחוצה היא גם רצויה בעיני עצמה, ומי מאתנו לא רוצה להרגיש רצוי?
לנשים אלה יש בדרך כלל, ישנן דפיקות לב מואצות והן סובלות מקשיי נשימה, מאחר והנשמה שלהן כלואה בתכתיבים חברתיים של מותר ואסור. כמו כן הן סובלות מעצירות מאחר והקושי לשחרר הוא קושי קיומי עבורן. גם בעיות בתפקודי בלוטת התריס או צרידות מתמשכת יכולות לצוץ אצל אישה כזו. כמובן שגם העורף, אשר מהווה את הצד האחורי של צ'אקרת הגרון יהיה נוקשה וכואב לעיתים קרובות. תיתכן נטייה קלה לגיבנת, מאחר והליכה זו גורמת ליציבה לקויה, כאשר רוב משקל הגוף נוטה קדימה.
לעת עתה אסיים מאמר זה, מאחר וסקרתי את התסמינים העיקריים שכף הרגל עלולה ללקות בהם בשלב זה או אחר של האדם ההולך בשבילי חייו, מפותלים ככל שיהיו. הרגל מרגילה אותנו להרגלים ודפוסים מקבעים. אם נפקח עינינו ונתבונן סביב, נבין כי השינוי הוא בר-תיקון כל עוד אנו מהלכים על האדמה הזו. אז תתרגלו מעתה לידיעה כי כל הרגל ניתן לשנות, אם רק נרצה בכך בכל מאודנו.